המזוזה הינה תשמיש קדושה יהודי וקובעים אותה על המשקוף בכניסה לבית או לחדר או לחצר.
“המזוזה” נקראת מזוזה כיוון שמה שקרוי בימינו משקוף נקרא בלשון התורה מזוזה.
כפי שכתוב בתורה בחומש שמות בפרשת בא פרק יב’ פסוק ז’ ושם מצוה התורה על קורבן פסח שעשו בני ישראל במצרים “ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם”.
מכאן לומדים שהמזוזה הכונה למשקוף וכאשר התורה מצוה אותנו על המזוזה בחומש דברים בפרשת ואתחנן פרק ו’ בפרשת “שמע ישראל” פסוק ט’ “וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך”.
המזוזה עצמה הינה קלף שנמצא בתוך בית המזוזה שאותו אנו רואים שהוא תלוי על המשקוף קלף זה עשוי מעור של בהמה גסה טהורה ועל הקלף כתובות שתי פרשיות בכתב אשורי שאותן כותב סופר סת”ם והן פרשת “שמע” שמופיעה בפרשת ואתחנן ופרשת “והיה אם שמוע” שמופיעה בפרשת עקב.
מצוות המזוזה הינה מצות עשה מן התורה ומי שאינו מקיים את מצוות המזוזה מבטל מצוות עשה.
חז”ל מייחסים למזוזה מגוון סגולות של שמירת הבית.
את הקלף שבתוך בית המזוזה גוללים משמאל לימין כך שיופיע השם הקדוש “שדי” בסוף הגלגול של הקלף שהוא נראה מבחוץ לקלף, הדרשנים נתנו לשם זה את הנוטריקון שומר דלתות ישראל.
