מועדי ישראל

 

פרשת המועדות מופיעה בחומש ויקרא בפרשת “אמור” בפרק כג’

המועד הראשון אותו מצוה עלינו התורה מופיע מיד לאחר הציווי על שמירת השבת בפרק כג’ פסוק ה’ מצוה אותנו התורה על הפסח או כפי שהוא קרוי בתורה “חג המצות” ראשית מצוה אותנו התורה על קורבן פסח שמקריבים אותו ביום יד’ בניסן בין הערביים שאז עורכים גם את ליל הסדר.

וביום טו’ בניסן חג הפסח או חג המצות אותו אנו חוגגים שבעה ימים עד ליום כא’ בניסן.

לחג הפסח שמות רבים והם:

חג הפסח– על שם שפסח הקב”ה על בתי בני ישראל כשהרג את כל בכורי מצרים במכת בכורות וגרם לכך שפרעה סילק את בני ישראל ממצרים מרוב פחד שגם הוא עצמו ימות במכת בכורות.

חג המצות– אחת ממצוות החג ואולי העיקרית שבהם, האיסור לאכול חמץ והמצווה של אכילת מצה ובמיוחד בליל הסדר.

חג האביב – חג הפסח זמנו לפי התורה אך ורק בתקופת האביב כפי שמצוה אותנו התורה בחומש דברים בפרשת “ראה” “שמור את חודש האביב ועשית פסח לה’ אלוקיך”.

ולכן כדי לשמור את חודש האביב אנחנו מידי שלוש שנים מעברים את השנה כיוון שיש הפרש בין שנת “חמה” לשנת “ירח” ולכן פעם בשלוש שנים מוסיפים חודש לשנה, את חודש אדר כדי שחג הפסח יחול בחודש האביב.

חג החירות – החג בו יצאו עם ישראל מעבדות לחירות.

במרכז חג הפסח נמצא “ליל הסדר” שמלבד הישיבה של כל המשפחה סביב השולחן יש בו מצוות רבות כגון: קריאת ההגדה, שתיה של ארבע כוסות יין, מצוות אכילת המרור עם החרוסת, האפיקומן ועוד.

בליל הסדר מצווה גדולה שהשולחן יהיה ערוך ברוב פאר והדר ולכן מוציאים את הכלים היקרים ביותר וכן פורסים מפה נאה ומקשטים עם ראנר מעוצב, עורכים את השולחן מבעוד יום בכלים נאים וכמובן שמוסיפים את קערת ליל הסדר המסורתית לשולחן.

חג שבועות –  מגיע מיד אחרי סיום ספירת העומר שתחילתה מיום טז’ בניסן עד ליום ה’ בסיוון שהם ארבעים ותשעה ימים ולכן נקרא שמו חג השבועות.

לחג השבועות שמות נוספים.

חג מתן תורה  – ביום ו’ בסיוון היה מעמד הר סיני ובאותו יום קיבלו בני ישראל את התורה.

חג הביכורים – החל מחג השבועות ישנה מצווה של הבאת ביכורים לבית המקדש, הביכורים הם הפירות הראשונים שהבשילו על העץ ולכן נקראים “ביכורים” מלשון “בכור”.

חג הקציר – חג שבועות זמנו בתקופת קציר החיטים.

 

ראש השנה – יום הזיכרון

כתוב בתורה בפרשת “אמור”: “בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש”.

ראש השנה מגיע מיד לאחר חודש הרחמים והסליחות שהוא חודש אלול והוא היום הראשון של עשרת ימי תשובה המצוה העיקרית בראש השנה היא “לשמוע קול שופר”.

יום כיפור – היום האחרון של עשרת ימי תשובה יום של סליחה וכפרה, על פי המסורת יום כיפור הוא יום הארבעים שבו נגלה הקב”ה למשה ומשה ביקש מהקב”ה שיסלח לעם ישראל על חטא העגל ואותו יום הפך ליום בקשת סליחה ומחילה וכפרה על עם ישראל לדורי דורות.

ביום זה מצווה אותנו התורה לענות את נפשותינו וכל היום אנו מתפללים לקב”ה שיסלח לכל החטאים והעוונות שעשינו במשך השנה.

חג סוכות –  הוא החג האחרון במעגל השנה היהודי והוא מופיע בתורה בפרשת “אמור” .

מצוות החג ליישב בסוכה במשך שבעה ימים החל מטו’ בחודש תשרי ועד כא’ בתשרי להעביר את מרכז החיים מבית קבע לבית עראי ל”סוכה” שבה אנו אוכלים וישנים,

מצוות נוספות ישנן בחג: מצוות נטילת לולב ולאגוד אותו עם שאר המינים שהם : הדס, ערבה, ואתרוג ונקראים ארבעת המינים.

ומצווה לשמוח לפני הקב”ה כמו שמצווה אותנו התורה בפרשת “ראה” בספר דברים “ושמחת בחגך”.

היום השמיני נקרא שמיני עצרת ובימינו נקרא “שמחת תורה” כי בחג זה אנו מסיימים את התורה ומיד מתחילים אותה מחדש.