ההבדל בין טלית אשכנזים לטלית ספרדים

קשירת הציצית והמנהגים השונים בין אשכנזים לספרדים

המנהג הרגיל לספרדים וליטאים שבכנף הציצית או הטלית יש רק חור אחד ובו גודלים את הציציות החסידים נוהגים לפי מנהג האר”י ז”ל ונוהגים לעשות בכנפות הציצית או הטלית שני חורים ובהם הם גודלים את הציציות,

חסידי חב”ד נוהגים לעשות שני נקבים באלכסון ובהם גודלים את הציציות חסידי ברסלב נוהגים להוסיף לפתילים פתיל תכלת והוא השמש, זה החוט שבו אנו כורכים את הכריכות סביב הגדיל (הציצית).

מנהג האשכנזים לגדול את הטלית כך: שתי קשירות, ולאחר מכן מסובבים את פתיל השמש שבע סיבובים, קושרים שתי קשירות וכורכים שמונה כריכות, ושוב שתי קשירות וכורכים אחד עשר כריכות, ושוב שתי קשירות וכורכים שלושה עשר כריכות ושוב שתי קשירות.

הספרדים במקום לכרוך את השמש סביב הציצית מכניסים את השמש בתוך הלולאה וכך נוצר קשר, היום מנהג הרוב לכרוך: שבע, שמונה, אחד עשר, שלושה עשר.

יש שנוהגים לכרוך או לקשור לפי אותיות: יוד, הא, וו, הא זאת אומרת: עשר, חמש, שש, חמש.

לכתחילה רצוי שחוטי הציצית יהיו בשפת הבגד, זאת אומרת מהמקום שצמוד לכנף הציצית ומטה יהיו באורך של שנים עשר אגודלים שזה כעשרים וארבעה ס”מ,

כדי לקיים מצוות “זה אלי ואנווהו”.צריך שהקשירות יהיו שליש והחוטים שני שליש.

בדיעבד אפשר להסתפק באורך של עניבה שזה בערך כשני ס”מ, ואם נקרע הפתיל לחלוטין הציצית כשרה בדיעבד, היות ויש לבן הזוג של החוט שנקרע גודל כדי לעשות בו עניבה ולכן הציצית או הטלית כשרה בדיעבד, כמובן שרצוי להחליף את הפתילים במצב כזה.